עבודה לדוגמא – מתודולוגיה מחקרית כמותית

עבודה לדוגמא בקורס מתדולוגיה מחקרית כמותית. 

חלק א': שאלות פתוחות

  1. חוקרת רצתה לבדוק האם סוג המשוב וגילו של הילד משפיעים על מידת הביקורת העצמית שהילד חש. היא בדקה 120 נבדקים לאורך מספר שנים: כאשר הילד היה בכיתה א', כאשר היה בכיתה ג' וכאשר היה בכיתה ה'. כל ילד קיבל שתי משימות – לאחר המשימה הראשונה קיבל משוב על מאמץ ("נראה שהשקעת חשבה וזמן בפיתרון המשימה"), לאחר המשימה השנייה קיבל משוב על הצלחה במשימה ("הצלחת במשימה"). לאחר המשימות הילד קיבל שאלון עם שאלות הנוגעות למידת הביקורת העצמית ("אני מרגיש טוב עם עצמי").
  • א. ציין מי הם משתני המחקר (3 נקודות).והגדר לגבי כל משתנה: 1) האם הוא תלוי או בלתי תלוי (3 נקודות). 2) מה רמות המשתנה (3 נקודות). 3) ומה סוג המשתנה (בין או תוך נבדקי) (3 נקודות).?
  • משתני המחקר הם:
  1. סוג המשוב – משתנה ב"ת – בין נבדקי
    1. רמות המשתנה:

א) משוב על מאמץ

ב) משוב על הצלחה

גיל הילד – משתנה ב"ת – תוך נבדקי

  1. רמות המשתנה:

א) כיתה א'

ב) כיתה ג'

ג) כיתה ה'

  1. מידת הביקורת העצמית שהילד חש – משתנה תלוי – תוך נבדקי

_____________________________________________________________________________

  • ב. זהה את המערך (למשל: ארבע גורמי מודל מעורב) (3 נקודות) .

מדובר במערך דו גורמי במבנה 2X3

ג. מהן שאלות המחקר? (4 נקודות)?

א. האם לסוג המשוב שהילד מקבל יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שהוא חש?

ב. האם לגיל הילד יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שלו?

ג. האם לסוג המשוב שהילד מקבל יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שהוא חש כתלות בגילו?

 

  • ד. מהם דרגות החופש של אפקט האינטראקציה? (2 נקודות).

לאפקט האינטראקציה 2 דרגות חופש – (3-1)*(2-1) = 2

 

 

ו. החוקרת רצתה לבדוק האם אפקט הביקורת העצמית בכיתה  א' יחסית לכיתות ג', ה' מותנה בסוג המשוב רשום את תיאור הקונטרסט המתאים. (4 נקודות).

במקרה זה, על החוקרת לחלק את הנבדקים ל-2 קבוצות ראשיות לפי סוג המשוב (מאמץ / ביצוע) ו-3 תת קבוצות לפי נקודת דגימה (כיתה א' /כיתה ג' / כיתה ה'). 
לאחר מכן, על החוקרת להשוות בין כל זוג תתי קבוצות. למשל: משוב לאחר מאמץ בכיתה א' מול משוב לאחר מאמץ בכיתה ג' או משוב לאחר ביצוע בכיתה א' מול משוב לאחר ביצוע בכיתה ה' וכן הלאה.

ז. עבור כל אחת מההגדרות הבאות:

  • רשום איזה אפקט מתואר (אפקט עיקרי, אינטראקציה או שניהם),
  • צייר גרף שמתאר את האפקט (ענה על השאלה במקום הריק).
    • מידת הביקורת העצמית נמוכה יותר כאשר הילד נמצא בכיתה א', בהשוואה לכיתות ג', ה', וזאת מעבר לסוג המשוב. (6 נקודות).

מדובר באפקט עיקרי של השפעת הגיל על מידת הביקורת העצמית

 

  • מידת הביקורת העצמית גבוהה יותר אצל  מי שמקבל משוב על הצלחה בכיתה ה'; אך אצל מי שמקבל משוב על השקעה,  מידת הביקורת העצמית גבוהה יותר בכיתה א'. בכיתה ג' אין הבדל בין סוגי המשובים במידת הביקורת העצמית, והיא נמוכה יחסית לשאר הכיתות. (6 נקודות).

בתוצאות אלו ניתן לראות גם אפקט אינטראקציה (בין כיתות א' לכיתות ה') וגם אפקט עיקרי (כיתה ג')

 

 

 

השב על השאלות הבאות (5 נק' לכל שאלה):

  1. חוקר בוחן את ההשפעה של תמיכת המורים בחשיבה ביקורתית של תלמידים (כן תומך, לא תומך), ותק של מורה (ותק מועט, ותק בינוני, ותק רב) ומין המורה על הישגי התלמידים. כשהציג החוקר את המחקר בפני חוקרת אחרת היא טענה כי רמה סוציו-אקונומית משפיעה מאוד על  הישגי תלמידים בבית ספר וכדאי למדוד גם את המשתנה הזה. החוקר טען כי אין הוא מבין מדוע חשוב למדוד רמה סוציו-אקונומית, שהרי ידוע כבר זמן רב, שרמה סוציו-אקונומית קשורה בהישגי תלמידים ואין בכך שום חידוש.

חווה/י דעתך ביחס לסוגיה –האם יש צורך למדוד את הרמה הסוציו אקונומית של התלמידים ומדוע

חשוב למדוד גם את הרמה הסוציו-אקונומית משום שיתכן וישנה אינטראקציה בינה לבין משתנים אחרים במערך, כך שניתן להסביר חלק מהשונות במשתנה התלוי באמצעותה.

 

  1. בהתייחס למחקר הקודם התוצאות הראו כי שלושת האפקטים העיקריים ואפקט האינטראקציה בין מין לוותק הינם מובהקים סטטיסטית. החוקרת שמחה ומיהרה לפרסם את התוצאות. חוקר אחד טען שכיוון שמדובר במדגם גדול, יש לערוך חישוב של גודל אפקט.

חווה/י דעתך ביחס לסוגיה –האם יש צורך לחשב גודל אפקט ומדוע .

יש צורך לחשב גודל אפקט משום שמדובר במדגם גדול ועל כן, כל הבדל בממוצעים יהיה מובהק סטטיסטית אך עם זאת לאו דווקא בעל משמעות למחקר. מטרת חישוב גודל האפקט היא לפתור סוגיה זו.

  1. לאחר חישוב גודל אפקט לכל אחד מהאפקטים העיקריים התקבלו הנתונים הבאים:

מין

עידוד חשיבה ביקורתית

ותק

 

0.05

0.23

0.1

Eta²

 

מה תוכל החוקרת להסיק מנתונים אלו?

מנתונים אלו ניתן להסיק כי משתנה המין מסביר 5% מהשונות בהישגי התלמיד, וותק המורים מסביר 10% מהשונות בהישגי התלמיד ואילו עידוד חשיבה ביקורתית מסביר 23% מהשונות בהישגי התלמיד ועל כן נראה שהוא המשמעותי ביותר מבין המשתנים להבנת השונות בהישגי התלמיד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


חלק ב': קריאת פלט תוצאות (42 נקודות)

 

לפניך פלטים הלקוחים מתוך קובץ תעסוקתי, כשאחרי כל פלט מוצגות השאלות המתייחסות אליו .

 

להלן תיאור המשתנים בקובץ תעסוקתי:

 

שם המשתנה

רמות

Gender: מין

1 – זכר   2 – נקבה

Educ: שנות  השכלה

1– 0 עד 8  2 – 8 עד 12  3 – 12 עד 15  4 – 15 +

jobcat: קטגורית תעסוקה

1 – פקידות   2 – שירות  3– ניהול

salary: משכורת נוכחית

כל הערכים תקפים

salbegin: משכורת התחלתית

כל הערכים תקפים

jobtime: וותק בעבודה

כל הערכים תקפים

prevexp: ניסיון קודם (חודשים)

כל הערכים תקפים

 

 

 

T-TEST

  GROUPS=gender('m' 'f')

  /MISSING=ANALYSIS

  /VARIABLES=prevexp

  /CRITERIA=CIN(.95) .

T-Test

 

 

  1. מהם המשתנים התלויים והב"ת (2 נקודות)?

משתנה תלוי: נסיון קודם

משתנה ב"ת: מין

  1. מהו הניתוח הסטטיסטי שבוצע (2 נקודות)?.

מבחן T למדגמים בלתי תלויים

  1. נסח השערה שתתאים לסוג הניתוח שבוצע (2 נקודות)

יימצא הבדל בנסיון הקודם בין גברים לנשים

  1. נסח את התוצאות בצורה פורמאלית? (4 נקודות).

על מנת לבחון האם ישנו הבדל בנסיון הקודם בין גברים לנשים, נערך מבחןT  למדגמים בלתי תלויים אשר לא הצליח לאשש את ההשערה [t(472)=3.63, n.s].

 

ONEWAY

  salbegin BY jobcat /CONTRAST= -1 -1 2  /CONTRAST= -1 1 0

  /STATISTICS DESCRIPTIVES /MISSING ANALYSIS .

Oneway

  1. מהם המשתנים התלויים והב"ת (2 נקודות)?

מ. תלוי: משכורת התחלתית

משתנה ב"ת: קטגוריית תעסוקה

 

  1. מהו הניתוח הסטטיסטי שבוצע (2 נקודות)?

הניתוח הסטטיסטי שבוצע הוא ניתוח שונות חד כיווני (Oneway ANOVA)

  1. נסח השערה/השערות ספציפיות שתתאים לסוג הניתוח שבוצע (4 נקודות) .

יימצא הבדל מובהק בגובה השכר ההתחלתי של הנבדק כתלות בקטגוריה התעסוקתית אליה משתייך

 

  1. נסח את התוצאות של ניתוח השונות הכללי בצורה פורמאלית (4 נקודות)?

על מנת לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בגובה השכר ההתחלתי בין נבדקים מקטגוריות תעסוקה שונות, נערך ניתוח שונות חד כיווני שהעלה, בהתאם למשוער, תוצאות מובהקות [F(2,471)=371.1, P<0.01].

 

UNIANOVA

  salary  BY gender educ

  /METHOD = SSTYPE(3)

  /INTERCEPT = INCLUDE

  /PLOT = PROFILE( educ*gender )

  /EMMEANS = TABLES(educ) COMPARE ADJ(LSD)

  /PRINT = DESCRIPTIVE ETASQ

  /CRITERIA = ALPHA(.05)

  /DESIGN = gender educ gender*educ .

 

Univariate Analysis of Variance

 

 

 

 

Estimated Marginal Means

 

Educational Level (years)

 

 

 

 

  1. אילו אפקטים נמצאו מובהקים? (3 נקודות).

כל האפקט במערך נמצאו מובהקים. גם האפקטים העיקריים (גיל ומין) וגם אפקט האינטראקציה ביניהם.

 

  1. הסבר כיצד התקבלו דרגות החופש של האינטראקציה? (2 נקודות).

כדי לחשב את דרגות החופש של האינטראקציה, עלינו להחסיר 1 ממספר הרמות של כל משתנה ולהכפיל בין התוצאות. למשתנה הגיל היו 4 רמות ולאחר החסרה נותרו 3. למשתנה המין היו 2 רמות ולאחר החסרה נותרה 1. לכן, 3*1=3

 

  1. לאיזה אפקט נערך ניתוח המשך המתואר בפלט? (3 נקודות).

לאפקט העיקרי של הגיל

 

  1. האם קיים הבדל מובהק בממוצע השכר בין 9-12 שנות השכלה ל:13-15 שנות השכלה? רשום את הממוצעים הרלבנטיים. (3 נקודות).

נמצא הבדל מובהק ברמת מובהקות של P<0.01 בשכר בין 9-12 שנות השכלה (M=26803.4) אל מול 13-15 שנות השכלה (30224.7M=)

 

  1. האם גברים משתכרים יותר מנשים? ענה על השאלה תוך תיאור התוצאות באופן פורמלי. (3 נקודות).

על מנת לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בגובה השכר בין גברים לבין נשים, נערך ניתוח שונות רב משתני שהעלה באופן מובהק כי גברים משתכרים יותר מנשים [F(1)=83.6, P<0.01].

 

  1. בנה/י גרף המתאר את ממצאי המחקר (6 נקודות).

 

 

 

 

 

 

 

 

אנו זמינים מסביב לשעון לכל שאלה ובעיה.
צריכים ייעוץ? רוצים לברר כמה זה עולה?

מלאו פרטים ונחזור עוד היום!