עבודה לדוגמא בקורס מתדולוגיה מחקרית כמותית.
א) משוב על מאמץ
ב) משוב על הצלחה
גיל הילד – משתנה ב"ת – תוך נבדקי
א) כיתה א'
ב) כיתה ג'
ג) כיתה ה'
_____________________________________________________________________________
מדובר במערך דו גורמי במבנה 2X3
ג. מהן שאלות המחקר? (4 נקודות)?
א. האם לסוג המשוב שהילד מקבל יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שהוא חש?
ב. האם לגיל הילד יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שלו?
ג. האם לסוג המשוב שהילד מקבל יש השפעה על מידת הביקורת העצמית שהוא חש כתלות בגילו?
לאפקט האינטראקציה 2 דרגות חופש – (3-1)*(2-1) = 2
ו. החוקרת רצתה לבדוק האם אפקט הביקורת העצמית בכיתה א' יחסית לכיתות ג', ה' מותנה בסוג המשוב רשום את תיאור הקונטרסט המתאים. (4 נקודות).
במקרה זה, על החוקרת לחלק את הנבדקים ל-2 קבוצות ראשיות לפי סוג המשוב (מאמץ / ביצוע) ו-3 תת קבוצות לפי נקודת דגימה (כיתה א' /כיתה ג' / כיתה ה').
לאחר מכן, על החוקרת להשוות בין כל זוג תתי קבוצות. למשל: משוב לאחר מאמץ בכיתה א' מול משוב לאחר מאמץ בכיתה ג' או משוב לאחר ביצוע בכיתה א' מול משוב לאחר ביצוע בכיתה ה' וכן הלאה.
ז. עבור כל אחת מההגדרות הבאות:
מדובר באפקט עיקרי של השפעת הגיל על מידת הביקורת העצמית
בתוצאות אלו ניתן לראות גם אפקט אינטראקציה (בין כיתות א' לכיתות ה') וגם אפקט עיקרי (כיתה ג')
השב על השאלות הבאות (5 נק' לכל שאלה):
חווה/י דעתך ביחס לסוגיה –האם יש צורך למדוד את הרמה הסוציו אקונומית של התלמידים ומדוע
חשוב למדוד גם את הרמה הסוציו-אקונומית משום שיתכן וישנה אינטראקציה בינה לבין משתנים אחרים במערך, כך שניתן להסביר חלק מהשונות במשתנה התלוי באמצעותה.
חווה/י דעתך ביחס לסוגיה –האם יש צורך לחשב גודל אפקט ומדוע .
יש צורך לחשב גודל אפקט משום שמדובר במדגם גדול ועל כן, כל הבדל בממוצעים יהיה מובהק סטטיסטית אך עם זאת לאו דווקא בעל משמעות למחקר. מטרת חישוב גודל האפקט היא לפתור סוגיה זו.
מין | עידוד חשיבה ביקורתית | ותק |
|
0.05 | 0.23 | 0.1 | Eta² |
מה תוכל החוקרת להסיק מנתונים אלו?
מנתונים אלו ניתן להסיק כי משתנה המין מסביר 5% מהשונות בהישגי התלמיד, וותק המורים מסביר 10% מהשונות בהישגי התלמיד ואילו עידוד חשיבה ביקורתית מסביר 23% מהשונות בהישגי התלמיד ועל כן נראה שהוא המשמעותי ביותר מבין המשתנים להבנת השונות בהישגי התלמיד.
לפניך פלטים הלקוחים מתוך קובץ תעסוקתי, כשאחרי כל פלט מוצגות השאלות המתייחסות אליו .
להלן תיאור המשתנים בקובץ תעסוקתי:
שם המשתנה | רמות |
Gender: מין | 1 – זכר 2 – נקבה |
Educ: שנות השכלה | 1– 0 עד 8 2 – 8 עד 12 3 – 12 עד 15 4 – 15 + |
jobcat: קטגורית תעסוקה | 1 – פקידות 2 – שירות 3– ניהול |
salary: משכורת נוכחית | כל הערכים תקפים |
salbegin: משכורת התחלתית | כל הערכים תקפים |
jobtime: וותק בעבודה | כל הערכים תקפים |
prevexp: ניסיון קודם (חודשים) | כל הערכים תקפים |
T-TEST
GROUPS=gender('m' 'f')
/MISSING=ANALYSIS
/VARIABLES=prevexp
/CRITERIA=CIN(.95) .
T-Test
משתנה תלוי: נסיון קודם
משתנה ב"ת: מין
מבחן T למדגמים בלתי תלויים
יימצא הבדל בנסיון הקודם בין גברים לנשים
על מנת לבחון האם ישנו הבדל בנסיון הקודם בין גברים לנשים, נערך מבחןT למדגמים בלתי תלויים אשר לא הצליח לאשש את ההשערה [t(472)=3.63, n.s].
ONEWAY
salbegin BY jobcat /CONTRAST= -1 -1 2 /CONTRAST= -1 1 0
/STATISTICS DESCRIPTIVES /MISSING ANALYSIS .
Oneway
מ. תלוי: משכורת התחלתית
משתנה ב"ת: קטגוריית תעסוקה
הניתוח הסטטיסטי שבוצע הוא ניתוח שונות חד כיווני (Oneway ANOVA)
יימצא הבדל מובהק בגובה השכר ההתחלתי של הנבדק כתלות בקטגוריה התעסוקתית אליה משתייך
על מנת לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בגובה השכר ההתחלתי בין נבדקים מקטגוריות תעסוקה שונות, נערך ניתוח שונות חד כיווני שהעלה, בהתאם למשוער, תוצאות מובהקות [F(2,471)=371.1, P<0.01].
UNIANOVA
salary BY gender educ
/METHOD = SSTYPE(3)
/INTERCEPT = INCLUDE
/PLOT = PROFILE( educ*gender )
/EMMEANS = TABLES(educ) COMPARE ADJ(LSD)
/PRINT = DESCRIPTIVE ETASQ
/CRITERIA = ALPHA(.05)
/DESIGN = gender educ gender*educ .
Univariate Analysis of Variance
Estimated Marginal Means
Educational Level (years)
כל האפקט במערך נמצאו מובהקים. גם האפקטים העיקריים (גיל ומין) וגם אפקט האינטראקציה ביניהם.
כדי לחשב את דרגות החופש של האינטראקציה, עלינו להחסיר 1 ממספר הרמות של כל משתנה ולהכפיל בין התוצאות. למשתנה הגיל היו 4 רמות ולאחר החסרה נותרו 3. למשתנה המין היו 2 רמות ולאחר החסרה נותרה 1. לכן, 3*1=3
לאפקט העיקרי של הגיל
נמצא הבדל מובהק ברמת מובהקות של P<0.01 בשכר בין 9-12 שנות השכלה (M=26803.4) אל מול 13-15 שנות השכלה (30224.7M=)
על מנת לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בגובה השכר בין גברים לבין נשים, נערך ניתוח שונות רב משתני שהעלה באופן מובהק כי גברים משתכרים יותר מנשים [F(1)=83.6, P<0.01].
דף הבית | מי אנחנו | מחירון | הצעת מחיר | דרושים