עבודה לדוגמא ממשל מקוון – הרצאתה של בט נובק

עבודה לדוגמא בקורס ממשל מקוון

א. השינויים המרכזיים שהוביל הממשל המקוון ביחס למוסדות המדינה הדמוקרטית ותפיסת האזרח:

הרצאתה של בט נובק "דרישה לממשל פתוח יותר מהפכת המידע בממשל"

על-פי בט נובק, ראש הממשל הפתוח בתקופת נשיאותו של אובמה, בהרצאתה "דרישה לממשל פתוח יותר – מהפכת המידע בממשל", ניתן להבין את השינוי שהוביל הממשל המקוון ביחס למוסדות המדינה הדמוקרטית ותפיסת האזרח אם מבינים את ההיסטוריה באופן הבא:
במאה ה-18 מודל הממשל היה ריכוזי, כל פרק זמן מסויים נעשו הצבעות ציבוריות – דרך אנמית וקלושה ללמוד את רחשי הציבור. במאה ה-19 נוסדה הבירוקרטיה והמדיניות המנהלתית שהובילה להקמת מוסדות ציבוריים. כיום אנו נמצאים בעידן (קמבריון) של המידע הרב (big data) והרשתות החברתיות. מה שמוביל לכך שמוסדות ציבוריים צריכים לשנות את עצמם על בסיס יומי. פיזור הנתונים לא עוזר לאף אחד, אלא גורם ליריבות סביב השליטה במידע. הממשל המקוון הוביל לצורך ללמד את הדור הצעיר שהמידע הוא לא read only, הממשל בצורתו החדשה צריך כוח מבחוץ לקבל החלטות, לייצר תחרותיות כדוגמת הפתיחות הציבורית לייצור פטנטים.
כבר המאה ה-12, הנרי ה-2 יזם את חבר המושבעים – מודל שמעביר כוח מהממשל לאזרחים. הפלטפורמה של המדיה החברתית מלמדת אותנו את היכולת לחדשנות טכנולוגית גם בתחום הממסד – שניתן לפתח ממשקים חברתיים מעל ההיררכיה של הממסד וכך מחד, לשמר את ערכי הממסד ומאידך, לעבד את המידע בדרכים חדשניות ומלהיבות יותר. לא במובן של הפרטת הממשל, אלא לספק מדיניות מתקדמת יותר מהחקיקה ובכך להגביר את התועלת הכלכלית: לייצר מקומות עבודה חדשים כדוגמת הסברבנק, בנק ממשלתי ברוסיה שהחל את דרכו במיקור חוץ, פיתוח אפליקציות כדי לעבוד טוב יותר עם נתוני הממשל, כדוגמת הישומון המקומי של אייפון להחייאה.

התפיסה בממשל מקוון היא לאפשר העברה של נתונים מההמונים לממשל (המרכז) כדי לקבל מידע טוב יותר ולאפשר לממשל לקבל כוח מבחוץ כדי לקבל החלטות טובות ואיכותיות יותר.

 

ב.הרצאתו של דויד קמרון: "העידן הבא של הממשל".

על-פי דויד קמרון, פוליטיקאי בריטי, בהרצאתו "העידן הבא של שממשל" ניתן להבין את השינויים המרכזיים שמוביל ממשל מקוון ביחס למוסדות המדינה הדמוקרטית ותפיסת האזרח אם מחלקים את ההיסטוריה ל- 3 תקופות זמן:
תקופה ראשונה – העידן הקדם-בירוקרטי שבו השליטה היתה מקומית ומוגבלת. היה ניתן לשלוט במשטר, צדק, חינוך, בריאות. כשנדרשה שליטה הדברים היו יוצאים לפועל במלחמות כדי לכבוש, להשיג שליטה מקומית.
תקופה שניה – העידן הבירוקרטי שבו השליטה התרחבה ממקומית למרכזית. המהפכה התעשייתית איפשרה להגיע למקומות שלא היו נגישים לפני כן באמעות תחבורה, הובלה ונסיעות למקומות שונים בעולם. בתקופה זו לשלטון היתה אפשרות לרכז ולארגן חינוך, ביטוח, משטר, צדק הרבה יותר רחב באמצעות הכוח שהוא שאב מהסביבה האיזורית (כבר לא מקומית).
תקופה שלישית – העידן הפוסט בירוקרטי, זה העידן בו אנו חיים כיום, בו השליטה היא בידי הציבור: מהפיכה המידע בעיצומה, אנחנו יכולים לשלוח כמות עצומה של מידע בלי שזה יעלה לנו אגורה. בידי הציבור קיים כוח אמיתי.
מהפיכת המידע שינתה את הדרך בה אנשים חיים, קונים, מטיילים בעולם ויש צורך שההשפעה הזו תגיע גם לתקשורת ממסד-אזרח. מהפיכת המידע מראה כי שינויים לא בהכרח נמדדים בכסף. שילוב של פילוסופיה פוליטית נכונה עם מהפיכת המידע מביאה להזדמנות לבנות את הממשל מחדש כדי להשיג איכות חיים גבוהה יותר. ממשל מקוון שמאפשר שינוי מסיבי בכלכלה התנהגותית תוך קבלת גרעין טבע האדם והידע (הכוח) שיש לציבור יכול להביא ליחסי גומלין ממשל-אזרח ולשיפור באיכות החיים.

דוגמאות מפרויקטים בעולם:

האקתון- פרוייקט יזמות חינוכי-חברתי שמתקיים בדרך כלל לזמן מוגדר מראש ומטרתו לקדם רעיון מחולל שינוי בקהילה. היוזמות זוכות לליווי מומחים ובעלי ידע: אנשי חינוך, סטודנטים, אנשי רוח ופעילים חברתיים. דוגמא להאקתון בארץ הוא ה- Spacelab – תוכנית ביוזמת משרד החינוך ללצורך שיגור ניסוי לחלל לבדיקת השפעת מאפייני החלל על תופעות הטבע על פני כדור הארץ. קבוצות התלמידים הלוקחות חלק בתוכנית מלוות במנטור מטעם קרן רמון לצורך השתתפות בתחרות שליחת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית. הניסוי המנצח מתבצע בתחנת החלל, מועבר לניתוח תוצאות ועבודות חקר שמתפרסמות בכתבי עת ומאמרים מדעיים. התלמידים המשתתפים מפצחים אתגרים שונים בעולם החלל המרתק תוך מיצוי הפוטנציאל האישי והחברתי שלהם.

Ushahidi – פרוייקט בקניה, אפריקה שפותח על מנת לאפשר לתושבים להביע את דעתם ובכך לאפשר לממשל לשרת אותם ולהגיב טוב יותר. הפרוייקט נתמך בטכנולוגיה ממוחשבת המאפשרת זרימת מידע ברשתות חברתיות, אפליקציות שמותקנות בפלפון לצורך משלוח הודעות ומתן מענה מהיר לאיתור בעיות דחופות.

 מהם כלי המפתח שעשויים לחזק את הדמוקרטיה. הסבר כל אחד מהם, מהי משמעותו ויכולתו לחולל שינוי?

כלי המפתח איכותיים מאפשרים לקידום הפעילות השלטונית. ניתן להשיגם באמצעות כלים טכנולוגיים שמאפשרים לייצר, לאסוף ולהפיץ מידע באופן שווה לכל אזרח, הם נקראים
 Information and Communications Technologies- ICT.
כלי המפתח הם:

מוקדי ידע אנושיים וטכנולוגיים – העברת מידע לאזרחים היא שירות ציבורי חשוב. הטמעה טכנולוגית של גופי ממשל חוצי ארגונים ושירותים כגון אתרי אינטרנט שמאפשרים קשר פורמלי וא-פורמלי של האזרח עם מקבלי ההחלטות. לדוגמא טפסים שניתן להוריד ולמלא באופן מקוון או בדואר רגיל.
ביסוס יתרון תחרותי – ניהול וגיבוש מדיניות בצורת שיח דו-כיווני עם התושבים.
ניצול הערך המוסף מהשיתוף במידע – היררכית המידע (שיעור מס'1 שקף 14) ממחיש את האבולוציה של המידע. מתיעוד הנתונים, תפעול מובנה (טרנזקציות המשפיעות על בסיס הנתונים באירגון) ועד למערכת מידע לדרגים אסטרטגיים לצורך קבלת ההחלטות. לדוגמא כאשר יש בסיס נתונים רחב, מהימן ומעודכן, קבלת ההחלטות בנוגע להכנסת תרופה לסל הבריאות היא טובה יותר ומשקפת תקצוב נכון יותר עבור תרופות לציבור. אמצעי זיהוי ביומטריים באמצעות במאגרי מידע מאובטחים.

         ב.         האם לממשל המקוון תרומה כאשר מוסדות השלטון אינם נוקטים בשקיפות?

ממשל מקוון לא יכול להתקיים בהיעדר שקיפות מצד מוסדות השלטון. חוסר שקיפות מצד מוסדות השלטון פוגע באימון הציבור ולכן גם במעורבותו. ישראל הצטרפה ליוזמה הבינלאומית לקידום מדיניות הממשל הפתוח המקוון ב- 2012. מתוך טיוטת תוכנית הפעולה ניתן לראות כי אחד העקרונות של המדיניות הממשל המקוון היא שקיפות (Transparent Government) ודיווחיות. יתרה מכך, שקיפות וחשיפת מידע אחידים בכל המוסדות, כפי שזה בא לידי ביטוי בתקן NeSDS באנגליה. דוגמא לשקיפות בצורה הטובה ביותר ניראית באתר של מדינת Missouri. באתר זה כל דולר שמדינה זו מוציאה ניתן לחיפוש, לניתוח ולבדיקה וכך כל עסק שסובר שהוא יכול לבצע את המשימה בצורה זולה יותר יכול להתחרות. באופן כזה, מדינת Missouri מחקה מה שאנשים עושים כבר זמן רב בעסקים ומביאה חשדנות ותחרותיות באמצעות השקיפות.

 

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
Share on telegram

אנו זמינים מסביב לשעון לכל שאלה ובעיה.
צריכים ייעוץ? רוצים לברר כמה זה עולה?

מלאו פרטים ונחזור עוד היום!